רש"י על מנחות פ״ג ב

1 מותר הפסח - כגון שהפריש מעות לפסחו וניתותרו לשלמים והיינו מותר פסח. ענין אחר שהפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והוא מותר פסח מנין שקרב שלמים:

2 לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר - היינו שלמים:

3 אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים - לא הוה צריך למיכתב משום דהא כתיב ויקרא ג׳:ו׳ אם זבח שלמים קרבנו:

4 ואמר אבוה דשמואל וכו' דבר הבא מן הצאן - דהיינו פסח:

5 כשב לרבות פסח לאליה - דמשום דמשמע שיהיה שלם שיהא עמו האליה הוצרך הכתוב זה לרבותו דאילו שאר אימורים נפקי מאך בכור שור או בכור כשב ואמרי' זבחים דף לז. דמו לא נאמר אלא דמם חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונים מתן דמים ואימורין אבל אליה איצטריך קרא אחרינא כבש לרבותו משום דפסח בעינן שיהא שלם ואילו הוה שקיל לאליה לא הוה הפסח שלם ולהכי איצטריך האי קרא לרבותו דגבי כבש כתיב אליה:

6 ושלמים הבאין מחמת הפסח - היינו מותר פסח:

7 כשהוא אומר ואם עז - ולא כתיב אם הפסיק הענין למעט מאליה לימד על העז ועל פסח הבא מן העז שאינם טעונים אליה:

8 וצריכי - הני שלשה קראי למילף דמותר פסח הוי שלמים:

9 חד לעברה זמנו - לאחר י"ד:

10 לא עברה זמנו ולא שנתו - כגון שאבד קודם חצות והפריש אחר תחתיו ונמצא דאם רצה לשוחטו קודם חצות קרב שלמים ואע"ג דעדיין חזי לפסח:

11 דחזי לפסח שני - בארבעה עשר באייר:

12 אימא לא - יהא קרב שלמים:

13 דאפילו לפסח ראשון נמי חזי - אימא לא יקרב שלמים קא משמע לן:

14 מתני' כל הקרבנות - היינו מנחות:

15 אלפא לסלת - שכשם שהאלף היא ראש לכל האותיות כך סלת של אלו שני מקומות מכניס וזטחא ראש לכל הסלתות. ענין אחר אלפא אלף היינו אחד כך סלת של שני מקומות מיוחדין לכך שסלתן מובחר עיקר מכל הסלתות כך שמעתי:

16 כל הארצות - שבארץ ישראל כגון יהודה ועבר הירדן והגליל כשרות:

17 אלא מכאן היו מביאין - משום דמצוה להביא מן המובחר:

18 גמ' מן העלייה - מחיטין ואפילו ישנים בעלייה:

19 והא אפיקתיה - ממושבותיכם ולא מחוצה לארץ והיכי דרשת ליה ואפי' מן העלייה:

20 שמעת מינה תרתי - חד דאפילו מן העלייה וחד לכל ביאות שאתה מביא וכו' כדאמרינן בפירקין דלעיל מנחות דף עז: תביאו ריבויא הוא לגמרי דלא בעי לגופיה:

21 והכתיב ראשית - דמשמע מן החדש ולא מן הישן:

22 שתהא חדשה לכל המנחות - כלומר שיביאו שתי הלחם קודם שיביאו שום מנחה מן החדש אבל שתי הלחם גופייהו באות אפי' מן הישן:

23 עד כאן לא פליגי - תנא דמתני' ותנא דבריית' אלא בחדש: